קרל פרנטל נולד בשנת 1923 באוסטריה.
הוא סיים את לימודיו באקדמיה לאמנויות יפות בוינה ב- 1952. הוא לימד את עצמו את הפיסול באבן, והחל להציג בסוף שנות החמישים.
נאמר על פרנטל, שיש לו אובססיה לאבן. פרנטל גורס שהפסל שייך לטבע, ולכן רוב פסליו 'חיים' בטבע.
עבודתו של פרנטל מתאפיינת בשימור צורתה הגולמית של האבן אתה הוא עובד, ורוב הפעולה שלו מתרכזת בפני השטח של האבן, כשהוא מייצר מרקמים כמעט אורגניים, של משהו חי ונושם.
את עיקר תהילתו (בנוסף לעבודתו האמנותית), רכש פרנטל כשיזם ואירגן את הסימפוזיון הבינלאומי הראשון לפיסול ב- 1959. הסימפוזיון התקיים במחצבה נטושה באוסטריה. יוזמה זו, נולדה מתוך רצון לאפשר לאמנים ממזרח אירופה (שהייתה תחת שלטון קומוניסטי וסגורה למערב), ליצור דיאלוג מפרה עם אמנים ממערב היבשת. גורם נוסף לקיום הסימפוזיון, הייתה הנטייה הגוברת והולכת של אמנים לצאת מהחלל הסגור של הגלריה, ולפעול במרחב הפתוח ובטבע.
פרנטל הזמין אמנים מכל העולם להשתתף בסימפוזיונים שיזם, אשר המשיכו להתקיים במקומות אחרים בעולם, ביוזמת אמנים נוספים, שקיבלו מפרנטל את ההשראה למפגשים האמנותיים הללו.
בסימפוזיון של 1959, השתתפו רבים מהאמנים, שהוזמנו אחר-כך, על-ידי קוסו אלול, שלקח חלק באותו סימפוזיון, להשתתף בסימפוזיון של שנת 1962, על שפת מכתש רמון.
עבודותיו של פרנטל מוצגות כיום במרחבים פתוחים בכל רחבי אירופה והוא זכה למספר פרסים חשובים.
קרל פרנטל נפטר בשנת 2010 בוינה, אוסטריה.
בלב המישור המתון, היורד אל אחורי המצוק, מוצב גוש אבן גיר בהירה. הנראה כקופסה, שדפנותיה עברו תהליך של התפוררות או קריסה.
נראה שפרנטל סיתת את הפאות של ה'קופסה', גוש האבן הסימטרי שלו, בצורה מעודנת, שבמבט ראשוני הוא נראה כחבילה של שכבות אריג רכות.
העבודה על פני השטח של האבן, בלי לשנות את צורתה הראשונית, משמרת את התמציתיות, את המהות של האבן וזו מעוררת תחושה של אנרגיה מרוכזת ושקטה של הקרנה מאגית.
עבודתו של פרנטל מתאפיינת בכך שהוא מיעט לשנות את הצורה של האבנים איתן עבד, ושם את הדגש על עיבוד רך ועדין של פני השטח, עד כדי כך, שנוצרת תחושה של חיים הפועמים מתחתיו.
