יסואו מיזואי נולד בשנת 1925 בעיר קובה ביפן.
עם סיום לימודי האמנות שלו באוניברסיטת טוקיו, קיבל מלגת לימודים לביה'ס לאמנויות יפות בפאריס. הקריירה האמנותית שלו החלה כשהוזמן ב 1959 להשתתף בסימפוזיון הבינלאומי הראשון לפיסול, שיזם קארל פראנטל באוסטריה. בסימפוזיון זה השתתף גם קוסו אלול ובעקבותיו הוזמן גם פראנטל למצפה רמון.
ב 1964 יצר תבליט ענק לאולימפיאדת טוקיו ושנה אחר-כך גם לאולימפיאדת החורף בגראנובל. במשך השנים, הציג מיזואי במקומות חשובים בעולם, כשהוא מזוהה הן כאמן יפני והן כאמן צרפתי.
מיזואי אמר על עצמו שהוא אמן ה- 1%. האמירה הזו מתייחסת לחוק שנחקק בצרפת ב-1951 וחייב כל פרויקט של בנייה ציבורית להפריש אחוז אחד מתקציבו לאמנות, כחלק מהמבנה. ואכן, רבות מעבודותיו של מיזואי נעשו בבניינים ציבוריים במסגרת זו. הוא זכה להערכה רבה והשתתף בסימפוזיונים בינלאומיים לפיסול. אנדרה מאלרו, שהיה שר התרבות הצרפתי ואיש אמנות הרעיף שבחים רבים על אמנותו.
ברוח האמנותית של אמצע המאה העשרים, גם יצירתו של מיזואי מתאפיינת בהפשטה, לפעמים גיאומטרית. עם זאת, הוא היה קשור למסורת ולאמונת השינטואיזם ורבות מעבודותיו עוסקות ביסודות האמונה הרווחת ביפן. באמצע שנות השישים למשל, יצר 40 פסלים העוסקים ביין ויאנג.
יסואו מיזואי נפטר בשנת 2008 ביפן.
'מחווה לנגב' הוא השם שנתן יסואו מיזואי לפסלו המוצב בפארק.
הפסל העשוי מדולומיט קשה, מסותת באזמל עדין יחסית, כך שהתוצאה היא מרקם חי ונושם. הפסל מוצב במורד היורד אל הגיא באחורי המצוק, אבל הוא פונה ישירות אל המזרח, לכיוון עלייתה של השמש.
מיזואי אמר שהוא מרגיש את הפסל "כמו טיפה בים של עצמת הטבע. זו הפעם הראשונה שהחזקתי באזמל בתחושה כנה של צניעות מול עצמת הטבע. כאשר יצרתי את החור האליפטי בראש הפסל, הרגשתי שאור השמש זורח לקראתי".
גם בפסל הזה, כמו ברבים מהפסלים המונומנטליים האחרים המוצבים בפארק (משנת 1962), שולטת, באמצעות הדימוי האנושי-אלילי, התחושה המפנה את המבקר אל נשגבות הנוף הנפרש לפניו.
