מצפה רמון היא עיירה ייחודית השוכנת על שפת מצוק ענקי בלב הנגב ומשקיפה אל נופיו המרהיבים של מכתש רמון. בשל מיקומה, בגובה של יותר מ-800 מטרים מעל פני הים, מזג האוויר בה נוח מאוד. בחורף אמנם קר, אך ימי הגשם ספורים ובקיץ, הודות לגובה ולהיעדר לחות, מזג האוויר נעים ואף קריר בלילות.
מצפה רמון הוקמה בשנת 1956 כיישוב שיתופי וכיום היא מועצה מקומית המונה יותר מ-5,000 תושבים. העיירה המדברית ממוקמת בלב שמורת טבע בהר הנגב הגבוה ונחשבת עד היום היישוב המבודד בארץ – הערים הקרובות אליה הן באר שבע מצפון ואילת מדרום. הבידוד נושא עמו יתרונות גדולים, כמו למשל השקט והטבע הנגיש, שבזכותם העיירה משמשת מרחב השראה. הודות להיעדר זיהום אור, מצפה רמון היא מקום נהדר לתצפיות בשמים וממוקם בה מצפה הכוכבים הגדול בארץ.
about-mitzpe-ramon-part-1-hebrew
הקמת מצפה רמון
עד שנות החמישים של המאה הקודמת היה השטח שעליו שוכנת מצפה רמון בשימוש בדואים בני שבט אל-עזאזמה. אחרי מלחמת העצמאות הוקם במקום בסיס חיל הנדסה בשם מחנה העצמאות. בשנת 1953 החלה חברת "אבן וסיד", מיסודם של אנשי קיבוץ שדה בוקר, בחציבת גבס במכתש רמון, ואילו חברת "חרסית וחול זך" החלה בחציבת חרסיות המכתש. באותה שנה נסלל כביש 40 מבאר שבע לאילת ונפרץ מעלה העצמאות, קטע הכביש המוביל אל תוך מכתש רמון. ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, פגש לראשונה באנשי שדה בוקר בדרכו לטקס חניכת המעלה, וייתכן שאז נבט בתוכו המעבר לקיבוץ בהמשך חייו. על שפת המצוק נמתחו אוהלים לטובת עובדי המחצבות והסוללים, ובהמשך רכשו אנשי שדה בוקר את מחנה העצמאות והפכו אותו לפונדק נבטי, שסיפק שירותי לינה לנוסעים וארוחות לעובדי המקום.
בשנת 1956 הגשים חגי אבריאל, ממייסדי שדה בוקר, את חלומו על קואופרטיב עירוני. הוא עזב את הקיבוץ, קיבץ משפחות ובודדים מרחבי הארץ ויחד הקימו במקום את "קבוצת הפועלים החקלאית-שיתופית של מצפה רמון" כאגודה שיתופית. המטרה הייתה להקים יישוב קבע, אשר פרנסתו מתבססת על מחצבי המכתש בשילוב עם חקלאות ותיירות. ההתיישבות התאפשרה הודות להחלטת ממשלה לייסד במקום עיירה. ב-26.5.1956 עלו 12 חברי האגודה על הקרקע. משרד השיכון בנה ביישוב הקטן בריכת מים, צריפים, מרפאה, בית ספר וצרכנייה. באפריל 1957 היו במצפה רמון 40 יחידות דיור. חברי האגודה אכלסו כמחצית מהן וביתר השתכנו עובדי המחצבות וחברת מקורות.
בידודו של היישוב והיעדר תמיכה ממשלתית הובילו לקשיים כלכליים ולחילוקי דעות רבים בין המתיישבים. בשנת 1957 התפרקה האגודה, והיישוב נמסר לידי הממשלה והמוסדות המיישבים. מצפה רמון הפכה לעיירה מוניציפלית, אשר הממשלה ובעיקר משרד הביטחון, מופקדים על פיתוחה.
about-mitzpe-ramon-part-2-hebrew
התפתחות היישוב
בראשית שנות השישים הופנו למצפה רמון המבודדת עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה, אך גם ממזרח אירופה. בתקופה זו הוקמו בית התרבות, הצרכנייה ואכסניית הנוער. קופת חולים כללית הסכימה לשלוח רופא אשר יתגורר ביישוב, בתנאי שיימצא מימון למחצית ממשכורתו (מימון זה התקבל לבסוף בעיקר בזכות משרד הביטחון). חברת מקורות חיברה את בריכת המים למערכת המים הארצית והחלה לספק ליישוב את מי המוביל הארצי.
קטע מעלון היישוב משנת 1961 מתאר 115 מפרנסים החברים בהסתדרות הכללית, אשר רובם מועסקים בחברות "אבן וסיד" או "חרסית וחול זך" ויורדים בכל יום לעבודה במכתש. במקביל משך אליו היישוב קהילות נוספות, כמו למשל קבוצה גדולה של טייסים צעירים ממרכז הארץ, שניסתה, ללא הצלחה, להקים במקום קואופרטיב עירוני נוסף. חלק מפרנסת היישוב התבססה על הנוסעים בדרך לאילת, אך סלילת כביש הערבה הסיטה את התנועה ופגעה קשות בכלכלתו.
למרות ההתבססות על מחצבי המכתש, כבר אז היה מי שתפס את מצפה רמון כמרחב השראה, וכך בשנת 1962 התקבצו, ביוזמתו של הפסל קוסו אלול, פסלים שונים על מצוק המכתש לסימפוזיון בינלאומי, שבישר את הקמת הפארק לפיסול מדברי. באמצע שנות השמונים צורפו לפארק עבודות של גל אמנים נוסף, ובהובלתו של האמן עזרא אוריון הוקם פארק הפסלים רשמית.
בשנות השבעים התגוררו ביישוב כ-1,500 תושבים. בתחילת שנות השמונים, עם חתימת הסכם השלום עם מצרים, הועברו רבים מבסיסי צה"ל אל הנגב, ומשרד הביטחון בנה במצפה רמון מבנים לאכלוס משפחות אנשי הקבע המשרתים באזור. על שפת המכתש הוקמה, בסיוע רשות הטבע והגנים, קריית פארק הרמון, אשר כללה את מרכז המבקרים, את החי-רמון ואת מרכז המדע רמון.
הפיתוח התיירותי נמשך בסוף שנות השמונים, ואוכלוסיית היישוב הכפילה עצמה ועמדה על כ-3,000 תושבים. גל העלייה מחבר העמים בשנות התשעים הביא למצפה רמון עולים חדשים רבים, וגם האוכלוסייה הדתית גדלה: הגרעין התורני התבסס ולצדו השתקע גרעין של חוזרים בתשובה. התיירות המקומית קיבלה חיזוק עם הקמת חוות הבודדים סביב היישוב, הקמת רובע דרכי הבשמים ושלל יוזמות תיירות אחרות.
about-mitzpe-ramon-part-3-hebrew
מצפה רמון בשנות האלפיים
עם השנים השתנתה הדרך שבה תפסו את היישוב, ואנשים התחילו לראות בו לא עיירת פיתוח אלא מרחב השראה ליצירה, להתפתחות אישית ולחיים בני-קיימא. מרבית המכתש והשטחים סביב מצפה רמון מוכרזים שמורות טבע, והתושבים מובילים את שמירת הטבע ואת ההגנה על אופיו המיוחד של היישוב כקו מפגש בין הטבע למרחב עירוני.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קהילת מצפה רמון מונה כיום כ-5,500 תושבים והיא מגוונת מאוד וכוללת קבוצות שונות, בהן חילונים, דתיים, עולים חדשים וותיקים, בדואים ובני קהילת העבריים. התעשייה המקומית הצטמצמה והיא מפנה את מקומה לגלריות, לסדנאות ולבתי מלאכה אשר רובם בבעלות יזמים מקומיים. קבוצות שיתופיות כקואופרטיב התושבים "העגלה" קמות ביישוב והן מודלים לחיקוי לקהילות ברחבי הארץ. עסקים בעלי חזון עסקי-חברתי, בוחרים להתמקם ביישוב.
מצפה רמון של שנות האלפיים היא מרחב תיירותי מתפתח. על שפת המצוק הוקם מלון בראשית היוקרתי, המחצבות נעלמו כמעט כליל מנוף המכתש ושטחי החציבה עוברים תהליכי שיקום אינטנסיביים. המועצה המקומית, תושבים וגופים ירוקים מקדמים פרויקטים ייחודיים, כגון ההכרזה על מצפה רמון כעל שמורת שמי לילה וההכרזה על המכתש כעל אתר מורשת עולמי. רובע דרכי הבשמים הולך ומתפתח, ותיירים יכולים למצוא בו שלל גלריות, חנויות ייחודיות, סדנאות וכן מקומות בילוי ולינה. סביב מצפה רמון צמחו חוות במסגרת פרויקט "שפת מדבר", המשלב תיירות וחקלאות מדברית, וכך בלב המדבר, כמו בתקופה הביזנטית שבה פרחה החקלאות באזור, מוריקים סביב מצפה רמון כרמי זיתים וגפנים, מוקמים יקבים יוקרתיים ואפילו נבנה בית בד מדברי לעצירת שמן זית.
about-mitzpe-ramon-part-4-hebrew
תיירות ופנאי במצפה רמון
מרכז המבקרים מכתש רמון
מרכז המבקרים של רשות הטבע והגנים שופץ בשנים האחרונות. במתכונתו החדשה הוא מציע טעימה מעולם הטבע של מכתש רמון לצד מורשתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, אשר נספה בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה.
טיילת המכתש
מהטיילת נפרש לרגלי המבקרים נוף המכתש המרהיב, וניתן לטפס ממנה בטיפוס קצר אל הר גמל, גבעת התצפית היפה שצורתה כצורת גמל יושב, או לבקר למרגלותיה באתר הגמל, אתר התיישבות קטן ומרתק בן כ-5,000 שנים.
חוות בודדים
החוות סביב מצפה רמון, הן חלק בלתי נפרד מהיישוב ולכל אחת הייחודיות שלה. צל מדבר ובה יקב ונוף מהמם למכתש, חוות האלפקות המיוחדת, בית הבד בכרמי הר הנגב, חוות נועם ועצי הבוסתן, היין בחוות ננה, המבדד שבכרם שיזף ועוד. רוב החוות מציעות לינה בצימרים או במאהלים.
פעילויות ואטרקציות
במצפה רמון תוכלו למצוא את כל סוגי האטרקציות שמציעה תיירות המדבר – סנפלינג, טיולי ג'יפים, צפייה בכוכבים, טיולים למכתש רמון או אל הר רמון הגבוה ועוד. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר תיירות הר הנגב.
רובע דרכי הבשמים
רובע תיירותי מיוחד בכניסה הצפונית למצפה רמון בו תמצאו בתי קפה, מסעדות, גלריות, סדנאות עץ וקרמיקה, מתחמי לינה ייחודיים, מרכז הדרכה, תחנת רדיו מקומי ומוזיאון מורשת הקווקז. מומלץ לבקר ולהכיר תוך כך שלל אנשים מרתקים מהקהילה המקומית.
וכמובן – הפארק לפיסול מדברי
about-mitzpe-ramon-part-5-hebrew
כתבה: אפרת קדם-סילברט
