איצו רימר נולד בשנת 1948 בישראל.
את לימודי האמנות החל בלונדון, וקטע אותם כדי להשתתף במלחמת 1973.
לאחר סיום לימודיו באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל ב- 1976 עבר להתגורר בבאר שבע והיה מורה בכיר במכללה לאמנות חזותית, במכללת קיי, ובאוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1980 עבר לתל אביב ולימד במכון אבני ובבצלאל.
עיקר עבודתו האמנותית של רימר, בציור ובפיסול כאחד, הוא העיסוק בחקר הפולחנים והמיתוסים של תושבי הארץ בכל התקופות.
רימר עושה באמנותו שימוש בחפצי פולחן קדומים; צלמיות וסמלים מיתיים מציורי סלע, מבנים פולחניים ושרידים אחרים, המעידים על חיי הקדמונים ברחבי המדבר. כוונתו האמנותית של רימר בשימוש במוטיבים אלו, היא לחקור באופן פואטי את שורשי הקשר של הישראלי החדש לאדמת הארץ. כל זאת, מבלי להתעלם מנופי הארץ, במיוחד אלה של המדבר, על צבעיהם וחומריותם המשתנה.
רימר הציג תערוכות יחיד רבות והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. בין השאר הקים את 'מזבח סדום' בסימפוזיון הר סדום (1984), ואת 'תרנגול קרב' באירוע מסוף ניצנה (1985).
הוא ייצג את ישראל בביאנלה לאמנות מודרנית בדוברובניק, קרואטיה (1997), זכה בפרס הראשון בביאנלה הארצית לאמנים צעירים (1977) ובפרס קרן שרת לאמנים צעירים (1978).
בשנים האחרונות חי איצו רימר ויוצר במצפה רמון.
בערוץ רחב היורד בעיקול אל שפת המכתש, הציב איצו רימר שתי שורות של אבנים זקופות, המתעקלות עם הערוץ, עד למרחק קטן מהמצוק. בקצה העיקול, לפני הנפילה אל התהום, נחסמת דרכו של המבקר ע'י אבן זקופה.
הפסל 'מלכודת נוף' במצפה רמון מבוסס על מה שנקרא על-ידי החוקרים 'עפיפוני מדבר', שהיו בעצם מלכודות ציד פרהיסטוריות; שתי שורות אבן שהציידים הקדמונים היו מבריחים לתוכן את בעלי החיים ובסופן חסימה, שהחיה אינה יכולה לברוח ממנה. כמה מהן נמצאו בנגב, בסיני, ובמדבריות ירדן.
"אינני יכול להתעלם מהמעבר החריף מהמישור הגבוה אל מעמקי המכתש. הפסל גורם לצופה לחוש את אותה תחושה, של מי שראה שמשהו נורא עומד להתרחש, אך כבר אין לו דרך חזרה" אומר האמן, כשהוא מכוון להעמדת המבקר בנקודה ממנה מזומנת לו על-ידי האמן, תצפית אל הנשגבות של הנוף.
