חוה מחותן נולדה בשנת 1925 בפילדלפיה, ארה'ב.
היא למדה באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה ובשנת 1946 עלתה לארץ ויחד עם בעלה, הייתה ממקימי קיבוץ חצור.
בשנת 1950 עברה עם משפחתה לבאר שבע ושימשה בתפקידים רבים בתחום האמנות, בין השאר יועצת ראש עיריית באר שבע לענייני אמנות, חברה במועצה הישראלית לתרבות ואמנות, חברה בקרן תל אביב לספרות ולאמנות ובקרן התרבות אמריקה-ישראל. מחותן עסקה בהוראת פיסול באוניברסיטת חיפה ובמוזיאון ישראל. בשנת 1997 עברה להתגורר בכרמיאל, בה היא מתגוררת עד היום.
עבודתה האמנותית של חווה מחותן מגוונת מאד ורבת פנים. בתחילת דרכה הייתה מקורבת לקבוצת אופקים חדשים, והציגה פסלי דמויות, שהדגש העיקרי בהם הוא על החומריות, שממנה נעשה הפסל. בשנות הששים עברה חווה מחותן בהדרגה לפיסול מופשט. המאפיין העיקרי של עבודתה מאז ועד היום הוא החקירה המחזורית של נושאים שונים, הנוגעים למציאות החברתית-פוליטית, לדימויים של נוף ולהתייחסות לסביבה.
בשנת 1981 הציגה את תערוכת 'לאקוונה' במוזיאון חיפה, אשר התייחסה להרס הסביבתי שנגרם על-ידי האדם בפנסילבניה. בהמשך הרבתה מחותן לעסוק בנופים ויצרה עבודות פוליטיות.
חוה מחותן הציגה במהלך השנים תערוכות יחיד והשתתפה במספר תערוכות קבוצתיות, ואף זכתה בכמה פרסים חשובים, ביניהם פרס הביאנלה של סן פאולו (1965) ופרס דיזנגוף (1976).
במדרון מתון, היורד אל המצוק, הניחה חוה מחותן שני פסים של אבנים רחבות ושטוחות, שביניהן רווח, היוצר צורת משפך, ההולך ומצטמצם לקראת המפגש עם המצוק עצמו.
שני משטחי האבנים, משני צדיו של המשפך, הוא 'מעביר הגשם', עשויים אבני מחצבה גולמיות גדולות שלא עברו כל עיבוד או מגע ידה של האמנית.
חווה מחותן עצמה נמנעת בדרך כלל מלומר דברי הסבר על עבודתה ועל כוונותיה. היא מצהירה עם זאת על כוונה כפולה: לחזק את תוואי השטח המוביל את מי הגשם אל רגלי המצוק ולמשוך את תשומת לבו ואת סקרנותו של המבקר, באופן שיפנה לכוון השביל ויגלה את מראהו המרהיב של נוף המכתש.
